תשלום שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות ברשויות מקומיות

• האם ניתן לשלם שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות ללא רישום ודיווח בפועל של השעות?
• האם לעובד שקיבל שעות נוספות ושעות כוננות יש זכות קנויה להמשיך לקבל את השעות?
• האם יש לשלם את הזכויות הסוציאליות בגין שעות נוספות ושעות כוננות?

 

א. לא ניתן לשלם שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות ללא ביצוע בפועל ודיווח, למעט לעובדים ותיקים שנכללים בהסכם מרץ 1999, או שקיבלו אישור ספציפי מהממונה על השכר במשרד האוצר

 

1. ביחס לשעות נוספות – סעיף 27 לחוקת העבודה קובע כדלקמן:

 

"מספר שעות העבודה במשרדים הוא כנהוג במשרדי הממשלה. לוח שעות העבודה בכל יום מימות השבוע  ייקבע בהתייעצות עם ועד העובדים. שעות העבודה של העובדים בכל ימות השנה הן 42.5 שעות בשבוע.

עובד/ת המועסק/ת במשרה מלאה או חלקית זכאי/ת להפסקה אחת ביום עבודה עד שעה.

ההפסקה תהא על חשבון העובד/ת ובתיאום עם המעסיק.

אם צרכי עבודה יוצאים מן הכלל מחייבים להעסיק עובד שעות נוספות, תשלם הרשות לעובד תמורת השעות הנוספות שהעובד יעבוד לפי דרישתה:

בעד 2 השעות הנוספות הראשונות לאחר יום העבודה הרגיל – 125% ולאחר השעתיים הראשונות – 150% מהשכר שלו לכל שעה נוספת.

 

סעיף 27.6 (ס"ק ב-ג) לחוקת העבודה קובע כדלקמן:

 

"(ב) תשלום שעות נוספות לפי רישום –

תשלום עבור עבודה בשעות נוספות יהיה באישור ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, העובד ירשום את השעות הנוספות שעבד ודיווח עליהן.

(ג)     אישור שעות נוספות רק אחרי מילוי מכסת שעות רגילות – עבודת שעות נוספות תאושר לעובד רק אחרי שמילא את מכסת שעות העבודה הרגילה.

(1)     כשעות נוספות נחשבות רק השעות שהעובד עבד בפועל מעל תחום יום העבודה החל על מקצועו.

(2)     …"

 

לאור האמור בסעיפים אלה, תשלום על שעות נוספות נעשה כנגד ביצוע בפועל של שעות נוספות, ובאישור ראש הרשות. ללא ביצוע בפועל, אין זכאות ולא ניתן לשלם לעובד שעות נוספות.

 

2. ביחס לשעות כוננות – סעיף 27.8 קובע כדלקמן:

 

"פיצוי על כוננות – העובדים ברשויות המקומיות בכל הדירוגים שלגביהם לא נקבעו בהסכמים ארציים הוראות מיוחדות אחרות בנושא כוננות, ונדרשים להמצא בכוננות בביתם לרגל צרכי העבודה, אחרי שעות העבודה, יקבלו תשלום עבור הכוננות…"

 

בדומה לשעות נוספות, גם שעות כוננות מחייבות אישור, דיווח וביצוע בפועל.

 

3. החריג – תוספות של שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות גלובאליות שנתנו לעובד ותיק נכללות בהסכם מרץ 99.

 

בחודש מרץ 99 נחתם הסכם קיבוצי (שהוא חלק מחוקת העבודה) בין האוצר לבין השלטון המקומי, ולפיו אושרו חריגות שכר, ובכללן תוספות שנעשו בהסכמים מקומיים בין הרשות המקומית לבין עובד ספיציפי או קבוצה של עובדים. החל מיום חתימת ההסכם, הרשות המקומית מחוייבת לפעול בכל הנוגע לשכר העובדים בהתאם לסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 שקובע כי:

 

"גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר…"

 

לעובדים אלה שנכללים בהסכם מרץ 99, התוספות הגלובליות הפכו הלכה למעשה, לחלק מרכיבי השכר הקבוע. תוספות אלה הוגדרו אף בחוקת העבודה כתוספת ייחודית (ראו למשל סעיף 26.816 לחוקת העבודה). גם עובדים שקיבלו אישור ספציפי מהממונה על השכר, לתשלום על שעות כאמור, נכללות שעות אלה כחלק במרכיבי השכר.

 

4. חריג נוסף – הוראות מיוחדות למשרה ספציפית. בחוקת העבודה ובהסכמים קיבוציים למשרות ספציפיות הוגדרו זכאויות לתשלום שעות נוספות גלובאליות (לדוגמא – מזכירות בתי ספר במנב"ס זכאיות ל חצי שעה נוספת או תוספת של 7.5 אחוז; תוספת ספיגה למזכירות שפ"ח (שדינה כדין שעות נוספות); וכד').

 

5. בהתאם לאמור לעיל, תשלום שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות ללא דיווח, אישור, וביצוע בפועל, עשויות אף להוות עבירת משמעת, שבגינה הוגשו כתבי אישום על ידי נציבות שירות המדינה (ראה למשל – עב"י 20739-04-19 עמית נ' נציבות שירות המדינה; בד"מ (בי"ד משמעת – שירות המדינה ירושלים) 10/15 עו״ד אודליה גליק נ' איסמעיל עאמר (נבו 01.09.2015)).

 

6. על כן, כמפורט בכותרת פרק זה לא ניתן לשלם שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות ללא ביצוע בפועל ודיווח, למעט לעובדים ותיקים שנכללים בהסכם מרץ 1999, או שקיבלו אישור ספציפי מהממונה על השכר במשרד האוצר.

 

ב. היכולת של הרשות לשלול מעובד שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות

 

7. בעניין זה יש לחלק את העובדים לשלוש קטגוריות עיקריות, כאמור להלן.

 

ב.1.  עובדים שמקבלים תוספת שעות שלא כדין

8. עובדים שמקבלים תשלומים בגין שעות נוספות גלובאליות ושעות כוננות שלא על פי התנאים המפורטים לעיל (דיווח, אישור וביצוע בפועל, או שהם נכללים באחד החריגים לעיל), מקבלים תוספת שכר שלא כדין, ובניגוד לסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב.

 

פסיקת בתי הדין לעבודה קובעת כי לעובד אין זכות קנויה להמשיך ולקבל תוספות שכר שלא כדין, וכך נאמר באחת הפרשות, בה שולמו שעות נוספות גלובאליות ללא ביצוע וללא דיווח:

 

"כי אין בעובדה זו, כלעצמה, או ליתר דיוק – אין במחדל זה כדי להקנות לו זכות כלשהי לתובע. היעלה על הדעת, שעובד לא ימלא את חובתו במשך שנים ויבקש ליצור ממחדלו זה זכות שלא היה מוקנית לו אילו פעל כדין? …לשון אחרת, מהעובדה שהתובע לא מילא את חובתו אין ללמוד כי המדובר בתוספת "גלובלית". לכל היותר, יש בעובדה מצערת זו כדי להביא למסקנה שעל המועצה מוטלת החובה ולחלופין, למועצה עומדת הזכות (ככל שלא הוגבלה בהתיישנות), לדרוש החזר מעובד שלא מלא אחר חובת ביצוע שעות עבודתו ואפשר שנהנה שלא כדין מכספי הציבור". [דב"ע (עבודה ארצי) 2-3/נז דוד ישראל – עיריית ירושלים (נבו 19.03.1997)].

 

כמו כן נפסק כי "האינטרס הציבורי שבהפסקתו של הסדר בלתי חוקי גובר לא אחת על אינטרסים של הפרט וכי רשות ציבורית אינה יכולה להשתחרר מחובתה רק בשל העובדה כי לא נקטה באמצעים למילוי החובה במועד" (ראה:  רע"פ 1520/01 יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואח', פ"ד נו(3) 595, 604-605, בג"ץ 585/01 אירית קלכמן ואח' נ' ראש המטה הכללי ואח', תק-על 2003(4) 279).

 

לפיכך, ככל שיש עובדים שמקבלים תוספות אלה שלא כדין, דהיינו ללא דיווח או ללא ביצוע בפועל, הרשות חייבת להפסיק את התשלום, בכפוף לשימוע לעובד.

ב.2. עובדים ותיקים (לפני שנת 99) ועובדים במשרה ספציפית

9. שונים הם פני הדברים ביחס לעובדים ותיקים שהתוספות האמורות נכללות בהסכם מרץ 1999, או תוספות כאמור הניתנות למשרה ספציפית, במקרים אלה התוספות האמורות (שעות נוספות ושעות כוננות) הופכות לחלק מרכיבי השכר. על כן, לא ניתן לשלול מהעובדים האמורים תוספות אלה.

 

ב.3. עובדים שהתוספות אושרו על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר

10. באשר לעובדים שתשלום כאמור אושר ספציפית על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, יש לערוך בחינה מהותית האם התשלום הוא חלק ממרכיבי השכר, או שמדובר בתוספת עבור שעות נוספות שמבוצעות בפועל, אולם ללא חובת דיווח. ככלל, "מותר למעביד לשלם או להתחייב בתשלום גמול שעות נוספות בעד מספר שעות נקוב, אם המוסכם לא יכלול גמול עבודה בעד שעות מעבר למותר לפי החוק וזאת אף אם ידוע שלא תמיד יעבוד העובד את מלוא מכסת השעות הנוספות שבעדן שולם לו. כן נפסק, כי הסדר כאמור אינו בהכרח פיקציה, משום שעסקינן בעובדים העובדים שעות נוספות כדבר שבשיגרה ולכן הוסכם, כי ישולם להם כדבר שבשגרה גמול שעות נוספות מירבי לפי החוק, ללא פיקוח ורישום." [(עבודה ארצי) 3-34/מד דוד אלון – בנק ישראל, טז(1) 076 (1984)]. בהינתן, שתשלום עבור שעות עבודה נוספות באופן גלובלי איננו "פיקציה", הוא אינו חלק ממרכיבי השכר, לעובד אין זכות קנויה לעבוד בשעות נוספות.

 

כך נקבע בפ"ה (אזורי חי') 31362-02-14 מחמד דאר סיף – מועצה מקומית ערערה (נבו 25.09.2017), אשר הביא מדברי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 552/07 קטאב עבד אלראוף עלי – המועצה המקומית זמר(נבו,5/8/09  ):

 

""זאת ועוד, במקרה הנוכחי אין מדובר בשכר רגיל, אלא בשעות נוספות גלובליות. בדרך כלל, העסקת עובד בשעות נוספות היא בסמכות המעביד, ולא ניתן לכפות על מעביד להעסיק עובד בשעות נוספות, אם אינו רוצה בכך (דב"ע מט/3-138 חיים שוורץ – עירית תל אביב – יפו פד"ע כ"א, 174). במקרה הנוכחי החליטה המועצה שגמול שעות נוספות ישולם מאותו מועד רק על פי דיווח ובאישור הממונה. בקטגוריה זו מצויות גם הוצאות החזקת רכב, שהן בבחינת החזר הוצאות שאין חובה לשלמן כל עוד לא אושר לעובד להוציאן, או שהוא לא נדרש להוציאן הכול כמובן בכפוף להסכמים בין הצדדים בנושא זה (ע"ע 1192/01 דלל – אלקטרה ישראל בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 8.4.2003).""

 

לאור האמור לעיל, לעובד אין זכות קנויה לעבוד בשעות נוספות, ומכאן שהרשות רשאית, בכפוף לשימוע לעובד להפסיק תשלום (ועבודה) בשעות נוספות.

 

ג. הפרשות וזכויות סוציאליות בגין שעות נוספות ושעות כוננות

11. באופן הרגיל, שעות נוספות אינן נכללות בחישוב המשכורת הקובעת לעניין פרישה. מצב זה לעיתים גורם חוסר בהירות מסויים באשר לזכויות הסוציאליות.

 

12. סעיף 8.11 לחוקת העבודה קובע כדלקמן:

החל מיום 1.1.1994 ולמפרע מיום 1.9.1993 ינכו ויפרישו המעסיקים לקופת גמל שיקבעו הצדדים, כספים בגין תשלומים המשולמים לעובדים המדורגים בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד), כגמול שעות נוספות ועבור תשלומים המשולמים לעובדים אלו עבור פרמיות מדודות, והכל בתנאים כמפורט להלן.

 

על האף האמור לעיל, בדבר "קופת גמל שיקבעו הצדדים", מוסכם בין הצדדים כי בכל רשות מקומית תונהג קופת גמל נפרדת לצורך ביצוע האמור בסעיפים
80.116-80.111 לפרק זה.

 

המעסיק והעובד יפרישו כל אחד 5% מהפרמיה המדודה או מהתשלום בגין שעות נוספות, כפוף לכללים שיפורטו להלן.

 

מובהר בזאת שהרכיבים המוזכרים בפרק זה לא יכללו בחישוב פיצויי פיטורים, שכר שעה ופנסיה.

 

האמור בפרק זה יחול על מעסיקים שקיימת אצלם מערכת דווח נוכחות ורישום בגין עבודה בשעות נוספות, ומובהר שהפרשות הכספים בגין שעות נוספות תחול רק לגבי גמול שעות נוספות מדווחות שעבדו העובדים בפועל בהתאם להיתר שניתן להם על ידי המעסיק.

 

המעסיקים יפרישו תחילה בגין תשלום עבור שכר עידוד (פרמיה מדודה) עד לתקרה של 30% מהשכר הפנסיוני, וזאת במסגרת העלות המוסכמת בין הצדדים.

 

במידה ובמסגרת העלות המוסכמת בין הצדדים אצל כל מעסיק ניתן יהיה להפריש גם על התשלום מביצוע שעות נוספות מדווחות, יפרישו המעסיקים לקופת הגמל עד לתקרה של 40 שעות נוספות חודשיות לעובד.

 

13. לאור האמור לעיל, חוקת העבודה מטילה על העובד והרשות את החובה להפריש רק בגין שעות נוספות מדווחות. יחד עם זאת, שעות נוספות שאינן מדווחות, במקרים שכאמור לעיל, הן חלק ממרכיבי השכר, יש חובה להפריש את מלוא ההפרשות והזכויות הסוציאליות הנדרשות.

 

14. כך, שלמעט שעות נוספות ושעות כוננות שאינן חוקיות כמפורט בהרחבה בפרק הראשון לעיל, יש חובה לבצע הפרשות של מלוא הזכויות הסוציאליות.

 

 

 

חגי בלמס, עו"ד

אילן מירון ושות', עורכי דין